מנגנא

מַנְגָּנָאm. (v. next w.) any means of charming; art, contrivance. Tanḥ. Lekh 15 (play on מִגֵּן, Gen. 14:20) מ׳ עשההקב״הוכ׳ (ed. Bub. ib. 19 מגינה, corr. acc.) the Lord made a charm …, for Abraham took dust Zeb.116b Ms. M. מַגָּאנָא; Yalk. Lev. 579 מַגָּנָה = מַנְגָּ׳, v. מָרָא II.Pl. מַנְגְּנָאוֹת. Gen. R. s. 43 כמה מ׳ עשיתיוכ׳ (Ar. מַגָּנִיּוֹת) how many arts did I not contrive to bring them under thy power?; Yalk. ib. 74 מנגיאות (corr. acc.).Esth. R. end (ref. to Ps. 66:3) מה דחילין אינון מַנְגָּנוֹת שלךוכ׳ (corr. acc.) how fearful are thy contrivances; those to be slain slay their slayers ; Midr. Till. to Ps. 22, מַנְגָּנַיָּא דילך; Yalk. Ex. 225; Yalk. Ps. 790; Pesik. Bshall., p. 81a> מַנְגָנַיָּיה.